מי, מה, כמה, איך? 21 דברים שכל יהודי ויהודייה צריכים לדעת על לימוד התורה

לימוד התורה מייחד את עם ישראל מרגע לידתו, למרגלות הר סיני לפני למעלה מ3,300 שנה. מאז ועד היום מהווה לימוד התורה ערך מרכזי ביהדות והדבר המשפיע ביותר על אופיו וחייו של היהודי. אבל מהו בעצם לימוד התורה? איך עושים את זה? מתי? כמה? ולמה? הנה מה שכל יהודי ויהודייה צריכים לדעת על לימוד התורה, ב-21 עובדות קצרות:

1. בלי ללמוד, אי אפשר לעשות

ה"תורה" – מקבץ המסרים שקיבלנו מה' הכולל את כל ההנחיות והכללים הקובעים מהם המעשים שעלינו לבצע וממה יש להימנע (ה"מצווֹת") – היא "תורת חיים" המקיפה את כל תחומי החיים, מלפני הלידה ועד אחרי המוות. לפיכך, לימוד התורה הוא דבר הכרחי ובלעדיו לא ניתן להכיר את דיני המצוות ולדעת כיצד נכון לחיות1.

ראו גם: כיצד קיבלנו את התורה ? – סיפור מתן תורה בקצרה

2. זו גם מצווה בפני עצמה

מעבר לחשיבות הלימוד כאמצעי ידע מעשי, הלימוד מהווה מצווה ומטרה קדושה בזכות עצמו, כמו שנאמר2 : "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם (=דברי התורה), עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"3.

3. ככה "מחבקים" את אלוקים

התורה היא חוכמתו האינסופית של ה'. העובדה המדהימה שאנו יכולים להפנים לתוך שִׂכְלְנוּ את חוכמתו של הבורא למרות אינְסוֹפִיוּתה, היא פלא רוחני בלתי נתפס. התורה מאפשרת לנו להגיע לקִרבה הגדולה ביותר עם ה', שכן הבורא וחוכמתו הן דבר אחד. נחשוב על זה רגע: כשאנו לומדים עניין בתורת ה' ומבינים אותו לעומק אנו כאילו "מחבקים" ומכילים את הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בתוך מוחנו המוגבל!4

צפו: לחשוב כמו הקדוש ברוך הוא – המשמעות העמוקה של לימוד התורה

לימוד תורה בבית המדרש

גרשון אלינסון / פלאש 90

4. יש רף מינימום

כל יהודי צריך ללמוד תורה. גם מי שעסוקים וטרודים לאורך כל היום בפרנסה, טיפול בילדים או עשיית מעשים טובים ויצרניים – יכולים וצריכים לקבוע זמן יומי ללימוד תורה, כשהמינימום המחייב הוא לימוד קטע אחד של תורה בכל בוקר וקטע נוסף בכל ערב5.

הרבי מסביר: איך להיות שקוע בתורה גם בלי ללמוד כל היום?

5. אך אין תִקרת מקסימום

לאחר שמשה רבינו נפטר, ציווה ה' את תלמידו וממשיכו, יהושע בן נון, להגות בתורה ללא הפסקה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַכָּתוּב בּוֹ"6.

ואכן, בכל התקופות ההיסטוריה של עם ישראל, מאז מתן תורה ועד ימינו, ישנם רבים המקדישים את כל חייהם ללימוד התורה, כשהם צוללים לעומק הטקסטים הקדושים ומגלים כל העת רובדי הבנה חדשים ונשגבים, לעתים קרובות תוך וויתור על מנעמי החיים והסתפקות במינימום ההכרחי למחייתם7.

ראו גם: האם אלוקים באמת רוצה שכל היום רק נלמד תורה?

6. מתחילים הכי מוקדם שאפשר

לימוד התורה מתחיל כבר מהילדות המוקדמת. מרגע שתינוק יהודי מתחיל לדבר, עוד לפני שיודע לקרוא ולהבין, מוטלת על אביו האחריות והזכות ללמד אותו תורה. בשלב מוקדם זה, האב מלמד את הילד רק לדקלם בעל פה פסוקי תורה מרכזיים כמו "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"8, ו"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד"9, ובהמשך מלמד אותו לקרוא את אותיות האל"ף-בי"ת העברי ומרגילים אותו בהדרגה בלימוד המקרא.

כשהילד מגיע לגיל 7 או 8 (ואפילו מוקדם יותר), הוא כבר הופך לתלמיד מן המניין ב"תלמוד תורה" – המוסד היהודי שהוקם לפני למעלה מ-2,000 שנה בשביל לספק לכל ילד יהודי השכלה תורנית יסודית10.

להרחבה, צפו בשיעור: למה עיקר החינוך הוא ללמוד עם הילדים?

ילדים יהודיים בפולין לומדים תורה אצל הרבי ב"חדר" (הגירסה האשכנזית של מוסד התלמוד תורה)

7. יש שתי "תורות"

ה"תורה", במובן הצר של המושג, כוללת את התכנים שקיבלנו ממשה רבנו, בשני ערוצים מקבילים:

ערוץ אחד הוא ה"תורה שבכתב" – ספר התורה שכתב ומסר במו ידיו לכל אחד משנים-עשר השבטים של עם ישראל, הכולל חמישה חלקים ("חוּמָשִׁים");

הערוץ השני הוא ה"תורה שבעל פה" – כללים, הוראות והנחיות, וגם פירושים לטקסטים של התורה שבכתב, שאותם אמר משה בפיו לבני דורו, והם העבירו את השמועה הלאה, לדורות הבאים, באמצעות שינון ומסירה בעל פה – מאב לבן, מפה לאוזן, דור אחר דור11.

8. לתורה יש פירושים רבים

העיסוק המתמיד של חכמי ישראל בלימוד התורה (הן זו שבכתב והן זו שבעל פה) מוליד כל העת פירושים, הבנות ותובנות חדשות. הפירושים המחייבים הם אלו שהתקבלו על ידי רוב חכמי ישראל, אבל גם הפירושים החלופיים, שלא זכו להסכמת הרוב, נאספים ונשמרים בתור החלק בתורה שאינו הלכה למעשה. כך, בעוד שספר התורה מועתק במדויק ונשמר ללא שינוי במשך כמעט 3,300 שנה, הרי שה"תורה שבעל פה" הולכת ומתרחבת באופן קבוע כשכל העת נוספים לתוכה עוד ועוד פירושים וחידושים רעיוניים12.

ראו גם: ישנם פירושים רבים כל-כך לתורה... מי צודק?

כרך תלמוד בבלי מדפוס בומברג (תמונה באדיבות קרן ויקימדיה)

9. ונוספו לה גם "דִבְרֵי סוֹפְרִים"

מעבר לפירושים הדנים במשמעותם של דברי התורה המקוריים, חכמי ישראל הוסמכו להוסיף לפי הצורך חוקים ודינים נוספים על מנת לשמר ולחזק את קיום מצוות התורה בתוך מציאות משתנה. חוקים ותקנות שהתקבלו על ידי רוב חכמי ישראל ואומצו על ידי רוב העם, הופכים גם הם למחייבים מבחינה מעשית בדומה למצוות התורה, תוך כדי שנשמרת ההבחנה ברורה בינם לבין מצוות התורה, ותקנות אלו נקראות "תקנות חכמים", "דברי סופרים", או (בארמית:) "מִצְווֹת דְרַבָּנָן"13.

הרב משיב לשאלה: מדוע שלא נקיים רק מה שכתוב בתנ"ך?

10. ה"נ"ך" של התנ"ך

אחרי משה רבנו, קמו בעם ישראל עוד נביאים ונביאות שהעבירו מסרים מאלוקים לבני האדם בכלל ולבני ישראל בפרט. חלק מדברי הנבואה והחכמה של הנביאים, כולל תקנות וחוקים שתיקנו או פירושים והרחבות לדברי התורה, נכתבו על פני 19 ספרי ה"נביאים" וה"כתובים" אשר יחד עם חמשת חומשי התורה משלימים את קובץ ה"תנ"ך" – 24 כתבי הקודש של עם ישראל14.

11. גם התורה "שבעל פה" כבר נכתבה

המסורות המרכיבות את התורה שבעל פה (כולל הפירושים, התקנות והגזרות שהצטרפו אליה במהלך השנים) נאספו ושוכתבו לראשונה באופן שיטתי על ידי ה"תנאים" וה"אמוראים", בראשם רבי יהודה הנשיא, החל מהמאה ה-2 לספה"נ. כך נוצרה הספרות הענפה של חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה), הכוללת את המשנה, מדרשי ההלכה, התלמודים, מדרשי ההגדה, ספרי היסוד של תורת הקבלה, ועוד15.

על הספרות הקלאסית של חז"ל, נכתבו – וממשיכים להיכתב גם בימינו – אינספור פירושים, ביאורים, סיכומים, פולמוסים, מדריכים מעשיים, וספרי מחשבה ועיון במגוון עצום של סגנונות וסוגים. מה שאומר שהספרייה התורנית היא עצומה בגודלה והיקפה.

סיפורה של התורה שבעל פה: מפה לאוזן לספרייה ענקית

כולם צריכים ללמוד תורה כדי לדעת כיצד לקיים את המצוות ולשמור את ההלכה, גברים נשים וילדים

12. חשוב גם לקרוא (בפה) וגם להבין

בלימוד התורה חשוב גם לקרוא בפה את הטקסט וגם להבין את תוכנו. ואולם, בתורה שבעל פה ההבנה יותר קריטית כיון שבה התכנים הם העיקר ולא הטקסט; לעומת זאת בתורה שבכתב, שבה הנוסח עצמו קדוש, מקיימים את מצוות לימוד התורה בכל קריאה, גם כשהבנת הנקרא חסרה16.

13. הסיבות חשובות, אבל הלימוד יותר

לימוד התורה אידיאלי דווקא כשהוא נעשה במטרה להתחבר עם ה' ולדעת כיצד לעבוד אותו. ואולם, עדיף ללמוד תורה אפילו בשביל אינטרסים צדדיים מאשר לא ללמוד בכלל, שכן בכל לימוד תורה, ולא חשוב מה האינטרס הגלוי של הלומד, חבוי מניע רוחני טהור שיום אחד עוד יתגלה. כמו שאמרו חז"ל17 : "לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ"18.

צפו: הרבי מעודד אברך כולל להמשיך ללמוד תורה לשמהּ

14. כל אחד יכול למצוא את מקומו בתורה

הלימוד פורה ומוצלח במיוחד כאשר לומדים מתוך חשק ותחושת חיבור אישית. ואכן, המגוון העצום של הנושאים ועולמות הידע בתורה, מאפשר לכל לומד למצוא את הנושא או הסגנון המועדפים עליו כדי להעמיק ולהשקיע בלימודם יותר מאשר בנושאים או סגנונות אחרים19.

אל תחמיצו: טיפים מעולים להצליח בלימוד

שיעור תורה

15. לחזור, ושוב לחזור

עיקרון מפתח בלימוד התורה הוא החזרה והשינון20. בכל שנה קוראים בציבור את התורה כולה, פעם נוספת – מתחילת ועד סופה; ובתקופת התלמוד היה נהוג לשנן כל שמועה מהתורה שבעל פה 100 פעמים (!) עד שהעניין הובן, הופנם, ונחקק היטב בזיכרון21. השינון והחזרה כה קריטיים ללימוד, עד שחז"ל אמרו22 כי "כׇּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר עָלֶיהָ, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ קוֹצֵר".

16. צריך ללמוד ביחד

לימוד זוגי ב"חברותא" עם שותף מתאים משפר פלאים את איכות הלימוד בזכות התרומה ההדדית של כל אחד מהשותפים המוסיף תובנות וערך מוסף משלו ללימוד המשותף. לימוד התורה נעשה גם ברבים, בצורת שיעור הנמסר מפיו של רב מרצה, או בקריאה משותפת שבה כל שותף מקריא קטע או מלמד עניין לפי תורנות. כאשר עשרה יהודים או יותר משתתפים בלימוד, השכינה שורה ביניהם!23

17. בשביל זה נוצר האינטרנט!

ההתפתחות הטכנולוגית הולידה צורות נוספות של לימוד תורה, כולל שפע של תכנים תורניים, קלאסיים ומעובדים, בטקסט, בוידאו ובאודיו, הזמינים ברשת למיליוני יהודים ברחבי העולם ומאפשרים לימוד ציבורי ופרטני בהיקפים אדירים. את מהפכת לימוד התורה הדיגיטלי מוביל האתר היהודי הוותיק בעולם, Chabad.org, הפעיל כיום ב-9 שפות – ביניהם אתר בית חב"ד בעברית – ומציע תוכן תורני עשיר ומגוון עבור כל יהודי ויהודייה ברחבי הגלובוס.

אל תפספסו: הרבה לפני גוגל, היהדות הייתה באינטרנט

18. ישנם מקומות מיוחדים ללימוד תורה

מאז ימי התלמוד, מקום המוקדש ללימוד תורה מכונה "בית מִדְרָשׁ". בבית המדרש (שלרוב משמש גם כבית-כנסת לתפילות) ניתן למצוא בדרך כלל, בנוסף לשולחנות וכיסאות (או ספסלים), גם ספרייה עשירה של ספרי קודש המיועדת לשימוש חופשי על ידי הלומדים; "יְשִׁיבָה" היא בית מדרש מרכזי שבו רב מלמד תורה את תלמידיו והם מעבירים בו את ימיהם כשהם שקועים בלימוד התורה ובעיסוקים רוחניים; ו"כּוֹלֵל" הוא מוסד חדש יחסית, בן כמה מאות שנים, המעניק מלגות קיום לבעלי משפחה המקדישים את זמנם ללימוד התורה.

כמו בית הכנסת, גם בית מדרש פתוח לכל יהודי ולא רק ללומדיו הקבועים, ואנשים מן השורה פוקדים את בית המדרש באופן מזדמן כדי "לחטוף" שעה קצרה או ארוכה של לימוד תורה בהתאם לפנאי והיכולת.

בחורים שוקדים על תלמודם ישיבה המרכזית בכפר חב"ד

19. אבל אפשר ללמוד בכל מקום

עם זאת, לימוד התורה אינו מוגבל לקירות בית המדרש. אפשר, וצריך, ללמוד תורה כמעט בכל מקום (למעט מקומות לא נקיים או בלתי מכובדים) כולל בבית ובדרכים24. מכיוון שלימוד התורה משפיע לטובה על הסביבה הפיזית בו הוא נעשה, הוא משמש גם בתור "מטהר אויר" רוחני: מקום שלומדים בו יותר תורה נעשה טהור ובריא יותר מבחינה רוחנית25.

סיפור יוצא דופן: ככה הדפסנו את ספר התניא בביירות

20. לתורה יש קול

אל תצפו לפגוש בבית המדרש את האווירה השלווה השוררת בספרייה ציבורית; הלימוד המעמיק רווי דיונים סוערים וויכוחים למדניים היוצרים יחד המייה רוחשת וגועשת. גם הלומדים ביחידות קוראים את המילים בקול או מנגנים אותן בלחן משתפך. הלהט הבוער של לימוד התורה ניכר היטב גם משפת גופם של הלומדים הנסחף בַּהתלהבות ומתנועע קדימה ואחורה, כמו להבה מרצדת הכוספת להעפיל אל על26.

ראו גם: מדוע יהודים מתנדנדים בתפילה ?

21. זכות הלימוד מתחלקת עם התומכים

במקרים רבים, השקעת הזמן והמרץ בלימוד התורה מתאפשרת רק הודות תמיכתם של אחרים הדואגים לספק את צרכיו של הלומד. במקרים אלו, הזכות הכבירה של לימוד התורה והשכר המובטח בגינו, מתחלקים עם אלו שבזכות תמיכתם החומרית או הפיזית מתקיים הלימוד. כך, לדוגמה, זכות הלימוד נזקפת לאֵם הדואגת לצרכיה של בנה כדי שיהיה פנוי ללימוד, או לנדיב הנותן מהונו להחזקת לומד תורה אחר27.